עם התחדשות של התוכניות העירוניות בשנים האחרונות, ולצד הצרכים המשתנים והגדלים של התושבים אפשר לחזות בלא מעט דירות ונכסים שונים הנמצאים תחת הגדרה של "שימוש חורג בנכס". הגדרה זו עלולה להיות בעייתית עבור כל אזרח מן השורה, שכן העונש על כך עלול להסתכם בסופו של דבר עונש מאסר בפועל וההגדרה של כך הינה נרחבת ונעה החל משימוש חקלאי ועד לשימוש מסחרי או כל שימוש אחר שאינו נקבע על פי התוכנית העירונית. על כן במקרים שכאלו מומלץ להבין ולהכיר את התוכנית, ובעיקר להבין מה היא ההגדרה של המושג "שימוש חורג בנכס".
מה נחשב שימוש חורג בנכס?
על מנת להבין את ההגדרה זו אנו צריכים לחזור אל מסמך די חשוב המגדיר את השימושים השונים של כל תחום שיפוט, מסמך זה נקרא גם תוכנית בניין עיר או תב"ע. שם נוכל למצוא את ההגדרה לכל גוש וחלקה ברשות הרלוונטית, שם נמצא את ההגדרה של מבנה אחד למבנה תפילה ואילו מבנה אחר בעל מרפסת או ללא. במקרים בהם השתנתה תוכנית תב"ע, עלולים הדיירים למצוא עצמם תחת ההגדרה של שימוש חורג בנכס. מקרים כאלו כמו שציינו עלולים להיות החל מאזורים מסחריים ועד לאזורים חקלאים, למשל כאשר אדמה חקלאית משמשת כאזור למגורים ועליה נבנה למשל בניין או בית פרטי. דוגמאות אלו גם מסתכמות בפרטים קטנים, כמו חריגה בפרגולה או במרפסת, שחלקן אכן מוחרגות בחוק אך יש לשלוח בקשת אישור של הוועדה לתכנון.
להשיג היתר לשימוש חורג
את ההיתר לשימור חורג ניתן לקבל בשני סוגי אישורים, הראשון הוא היתר לשימוש חורג מתכנית בניין עיר אשר מוגבל בזמן. אישור זה יכול לנוע בין שנה ולעיתים עד חמש שנים לכל היותר, עם זאת שימוש חורג מהיתר יכול להיות לא מוגבל בזמן, כאשר אישור כזה יינתן במקרים בהם השימוש לא סטה בצורה משמעותית מהשימוש המוגדר בתוכנית. למשל כמו להקיים שטח חקלאי בצמוד למפעל גדול או להקים שטח מסחרי בלב שטח חקלאי. את ההיתרים הללו יכול לשלוח כל אזרח, אך בעת הבקשה יש להעזר באיש מקצוע כמו אדריכל או מהנדס בניין.