כל העסק עם הגבינה התחיל מהגורם שהזיז אותה, עבר דרך אותם שלא ראו שהזיזו ומחפשים אותה כנראה עד היום ונגמר בהמלצה חמה להיות יותר גמישים או משהו כזה. אבל מאיפה הגבינה הגיעה לעולם בכלל מלכתחילה? האם זו עבודה של אדם אחד, או שנדרש צוות גדול על מנת להפיק את אותה גבינה. הגבינה היא רק משל ודוגמא אחת למוצר שאנחנו רגילים שלא יזוז, לפחות לא ממקומו במדף הסופרמרקט, ושיש מאחוריו מאמץ של חברה שלמה. התחלנו בציטוטים מתוך ספרים אז נמשיך, נדרש מאמץ של כפר שלם.
אנחנו לא כאן בשביל לשעמם אתכם, אבל תהיו איתנו כמה שורות ואז נגיע לפואנטה שהיא כנראה רלוונטית לכל אדם על פני כדור הארץ. מה נדרש להכנת הגבינה? חלב זה המוצר הראשון שבטח תחשבו עליו, אחר כך מיכלים להובלת החלב מהפרה או העז אל המפעל, החומר שאיתו מתחילים את תהליך הגיבון, הרופא שבודק את בריאות החיות, המשאית שהובילה הלוך את החלב וחזור את הגבינה, מכון התקנים שקובע מה יהיה רשום על התווית ואפשר להמשיך את הרשימה הזו עוד די הרבה זמן אבל נראה שהמסר מובן. מוצר כמו גבינה שאנחנו מניחים כמעט בהיסח הדעת בעגלה בסופרמרקט היא לא תוצר של אדם אחד, מוכשר ככל שיהיה, אלא של חברה שלמה.
כל מוצר שתבחרו, לקחנו כדוגמא את הגבינה רק על מנת לוודא שלא מזיזים אותה שוב, נזקק לחברה שלמה על מנת להביא אותו לידיים שלכם. יותר מזה, חלקי החברה הנדרשים לייצור הגבינה משמשים גם למטרות אחרות, המשאית הובילה אחרי הצהרים יין ועורך הדין של המחלבה מייצג גם את הנגר השכונתי וגם את בעלת הבית של המכולת שכמובן קונה את הגבינה וכך אפשר להמשיך.
למה כל זה צריך להיות אכפת לכם בכלל? הרי לא היה במילים שנכתבו כאן חידוש מדהים ולמרות זאת אנחנו נוטים לשכוח את העובדה שכל הקיום שלנו, החל מהגבינה וכלה ברכב שלנו נדרש לנו כחברה. התזכורת היא על מנת שנראה שהפעולות שאנחנו עושים באופן יום יומי וללא מחשבה יתרה משפיעות על מעגל מאד גדול סביבנו, לכן כדאי שנוודא שכל הגורמים מרוצים ושמחים והגבינה תצא טרייה וטעימה. בהצלחה.