דיכאון היא מחלה של המאה ה-21. יש הרבה אנשים בדיכאון ולא מבינים מה הגורם לה? הרי יש הכול שפע גשמי? מילואים מכל הכיוונים , אבל עדיין אף פעם אדם לא מרוצה לא משנה מה הוא מקבל, הוא אף פעם לא מרוצה? לא ברור למה.
אם תיקחו מחקרים של המאה ה-21 , יש השערות מסוימות שמקבלות סתירה במחקר נוסף. אז חשבתי לעצמי שפסיכולוגיה ופסיכיאטריה לא מבינה שורש אמיתי למחלה. בואו נחשוב פשוט ונפסיק להסתמך על תיאוריות שכבר עבר זמנן, בואו נחשוב מחוץ לקופסא. אולי נפסיק לחפש גורמים דיכאון, אלה לשם שינוי נחפש תרופה אמיתית לדיכאון?
אני שנים הייתי בסביבה של אנשים שסבלו מדיכאון, זה לא קל. מנסה הרבה שיטות, אבל שום דבר לא עובד, עד שבמקרה פוגשים אדם או מטפל שמנסה להבין ומתוך מחויבות ואמפטיה מוצא פתרון לאותו מטופל. שילוב נכון בין תרופות לטיפול.
אחרי הרבה שנים בסביבה של אנשים שסבלו מדיכאון, הבנתי שיש דברים שחייבים לשנות ואם אותו אדם בעצמו לא ישנה אותו, לא ירצה לעשות את זה אף אחד לא יכול לעזור לו. לרוב זה נובע מיחסים מקולקלים במשפחה, זוגיות לא מוצלחת (בעיקר אלימה) ולפעמים האדם עצמו צריך לתת פתרון למקום הזה, את האומץ הזה ללכת מהמקום שבו לא טוב לו ולהגיע למקום טוב יותר. זה קורה עם הרבה נשים מוכות – הן עדיין לא מבינות שהבעל האלים שלהן ברוב המקרים לא ישתנה, כי זה האופי שלו.
אני חושבת שיחס טוב וחם מהסביבה יכול מאוד לעזור, יכול לרפא את כל המחלות, מקום שמבינים אותך ואוהבים אותך ומקבלים אותך בלי תנאים, אז אפשר לצמוח מזה, הרבה פעמים שאדם מוצא בעצמו כוחות להתגבר על הבעיה, לצאת ממקום צר שהיה שם, למקום טוב יותר.